בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אוזנה

פסק - דין

1.עניינה של התובענה שלפנינו, חוב כספי נטען של הנתבעת לתובע, בסכום של 12,653 ₪, נכון ליום 15/10/07.

2.ביום 26/1/09 הגישה הנתבעת תביעה שכנגד על סכום של 31,500 ₪, אולם בהחלטה מיום 30/6/10 נדחתה התביעה שכנגד בהסכמה וללא צו להוצאות, והצדדים הסכימו לפסיקה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

טענות הצדדים

3.לטענת התובע, הנתבעת פתחה חשבון אצלו ביום 1/5/06 ובמסגרת זו חתמה על טופס פתיחת חשבון ועל כתב תנאים לניהול החשבון.

ביום 9/6/06 הועמדה לטובת צד ג' הלוואה בסך 10,000 ₪, ועקב טעות בהקלדה הוזן מספר חשבונה של הנתבעת ומלוא כספי ההלוואה הועברו לחשבון הנתבעת במקום לצד ג'.

חשבון הנתבעת חוייב ב-12 תשלומים בשל החזר ההלוואה עד שנתגלתה הטעות. בסמוך לאחר מכן חוייב חשבונה של הנתבעת ביום 16/10/07 בגין יתרת ההלוואה.

התובע טוען כי מיד עם גילוי הטעות נתבקשה הנתבעת להשיב את כספי ההלוואה, שניתנה לה בשוגג, אך הנתבעת סירבה.

4.כמו כן נטען, כי בחשבון הנתבעת נוצרה יתרת חובה כתוצאה ממשיכות מזומנים ובאמצעות כספומט, וכן חיובים בשל רכישות בכרטיס אשראי, על ידי הנתבעת ובתה ענבל, שהיתה בעלת יפוי כוח לפעול בחשבון.

5.לטענת הנתבעת, החשבון שלה אצל התובע התנהל ביתרת זכות במשך כל שנת 2006 ובקושי נוהלו בו פעולות. על כן, נדהמה הנתבעת מן ההודעה שקיבלה מאת התובע בחודש פברואר 2007 לפיה, לכאורה ,לקחה הלוואה עוד בחודש ספטמבר 2006 וכי עליה לפרוע אותה ב-36 תשלומים.

לטענתה, מנהל התובע אשר בדק את העניין לא מצא כל הוכחה כי הנתבעת לקחה הלוואה, והבטיח לה כי הסכומים שכבר נוכו מחשבונה יוחזרו, אך בפועל הדבר לא נעשה.

6.עוד טוענת הנתבעת, כי ביום 16/10/06 ביקשה לבטל את כרטיס האשראי, ואף השמידה אותו פיזית, אך למרות זאת המשיך מאן דהוא להוציא כספים מהחשבון.

לפיכך טוענת הנתבעת, כי משיכות הכספים נעשו על ידי גורם חיצוני ולא על ידה וכך הגיע החשבון ליתרת חובה.

לטענתה, החתימות על טופס משיכה אחד שהוצג בפניה אינן שלה או של בתה ענבל, ומדובר בזיוף.

7.בתצהירה ובסיכומיה טוענת הנתבעת כי עם פתיחת החשבון הפקידה סכום של 52,200 ₪. לאחר זמן קצר החליטה למשוך את הסכום שנותר בחשבון (38,400 ₪), אולם בעקבות בקשתה של בתה, התחרטהוהחזירה לבנק סכום של 35,000 ₪.

לטענתה, סכום זה נגנב ממנה ונרשמו רק 3,500 ₪ בזכות והתובע לא הסכים לספק לנתבעת ראיות למשיכת הכספים הנטענת על ידו.

8.הנתבעת טוענת כי נטל ההוכחה מוטל על התובע והוא לא עמד בנטל זה.

לטענתה, לא הוכח כלל כי הוענקה לה ההלוואה בסך 10,000 ₪ אותה ניכה התובע, לא הוכחו המשיכות הנטענות מהחשבון, לא הוכח כי רישומי התובע אודות ההפקדה של 3,500 ₪ במקום 35,000 ₪ היו נכונים, וכן לא הוכח כי בידי הנתבעת היה עוד כרטיס בנקאי כלשהו, מעבר לאותו כרטיס שבוטל, שבאמצעותו יכולה היתה למשוך את הכספים מהחשבון.

הכרעה

9.לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות וכן בתצהירים מטעם הצדדים על צרופותיהם – הגעתי למסקנה כי דין טענותיה של הנתבעת להידחות.